לא. אין אנטיביוטיקה בחלב הישראלי. 

החלב הישראלי הוא איכותי ביותר והבקרה עליו נחשבת לאחת הטובות בעולם. על פי התקנים ודרישות משרד הבריאות עובר כל החלב הגולמי בישראל חמש בדיקות חובה לפני קבלת אישור לכניסתו למחלבה ולהתחלת תהליך הייצור ייצור מוצרי החלב. מדובר בבדיקות סף קפדניות, ביניהן בדיקה לאיתור אנטיביוטיקה (בדיקת בקרה קפדנית במיוחד), איתור מים, חמיצות וכו'.

אי עמידה באחת הבדיקות פוסלת את החלב לשימוש והוא אינו נכנס כלל למחלבה, הרפתן/הנוקד נקנסים בצורה חמורה. לשם השוואה בדנמרק, מגיע החלב למחלבות והוא נדגם ונבדק רק שלוש עד ארבע פעמים בחודש. 

מתבצעות בדיקות לרמות תאים סומטיים בחלב. מוגלה ותאים סומטיים הם שני דברים שונים לחלוטין. הימצאות תאים סומטיים (תאי הגנה של מערכת החיסון) בחלב על בסיס קבוע הינה הכרחית ומלמדת על כך שמערכת החיסון של בעלי חיים קיימת, פעילה ומגינה על בריאות הפרה.

כאשר יש רמות גבוהות של תאים סומטיים  הדבר יכול להוות אינדיקציה להיווצרות תהליך דלקתי, ובמקרה שבו מתפתחת דלקת עטין קלינית החלב אסור לשימוש על פי חוק והוא מופרד מהחלב המשווק ולא יוצא מהרפת. חשוב לציין שרמת התאים הסומטיים בישראל היא מהנמוכות בעולם, וישראל נמצאת בין המדינות המתקדמות ביותר בפיקוח על בריאות

אכן, אין כל דרישה לבצע בדיקת *מיקוטוקסינים בתקן 55 לחלב פרה גולמי. יחד עם זאת, משרד הבריאות והשירותים הווטרינריים בודקים מדי שנה בשנה נוכחות מיקוטוקסינים בחלב ובמוצריו במסגרת סקר שנתי. תוצאות הסקר גלויות לציבור ומתפרסמות באתרי האינטרנט של משרדים אלה.

*מיקוטוקסינים – פטריה רעילה הנוצרת בתוצרת חקלאית, במזון מעובד, לא מעובד ובמזון לבע"ח. 

פרות בישראל אינן מקבלות אנטיביוטיקה באופן גורף או מניעתי. היה ופרה חולה וזקוקה לאנטיביוטיקה, היא מקבלת אנטיביוטיקה אך ורק על פי הנחיית הווטרינר המטפל. באותה העת, החלב שלה מופרד מהחלב של שאר הפרות ואינו נכנס למיכל החלב הראשי של הרפת.

שימוש באנטיביוטיקה נועד רק לשמור על בריאות בעל החיים ולמנוע סבל מיותר. שיווק החלב מבעל חיים שקיבל אנטיביוטיקה מותר רק לאחר שלא נותרו שיירים של התרופה בחלב, זאת על פי המלצת הווטרינר ועל פי תנאי הרישוי של התרופה.    

נוסף על בדיקות בשער המחלבה מתבצעות בכל משלוח חלב בדיקות לנוכחות אנטיביוטיקה וחומרים אחרים, במסגרת הסקר השנתי של השירותים הווטרינריים.   

נציגי האיחוד האירופי ערכו בשנת 2013 בדיקה מקיפה של ענף החלב בישראל. בביקורת נבדקה כל שרשרת ייצור החלב ומוצרי החלב, מהרפת ועד השולחן. בין השאר נבדקו תהליך ייצור החלב, איכות החלב, תהליך הובלת החלב וקליטתו במחלבה. כן בוצעו בדיקות סף כדי לוודא כי אכן אין שאריות אנטיביוטיקה בחלב, והחלב אינו מזוהם בחיידקים.

נציגי האיחוד האירופי ציינו בבדיקתם, כי ישראל נמצאת בנבחרת העילית של מדינות בהן איכות החלב המגיע למחלבה היא מהגבוהות בעולם. עוד ציין צוות הבדיקה, כי ישראל שייכת ל"מועדון האקסקלוסיבי" של מדינות הבודקות נוכחות אנטיביוטיקה בשער המחלבה עבור כלל משלוחי החלב, ולא באופן רנדומאלי בלבד.

לא, ואין הן מתבצעות בשום מדינה בעולם המערבי. הסיבה לכך היא שעקב רמת ההורמונים המזערית ויכולתם המוגבלת מאוד להגיע לחלב לא נשקפת סכנה  לבריאות הציבור. 

שני משרדי ממשלה אחראים לכך: משרד החקלאות אחראי על איכות החלב הגולמי עד לפתח המחלבה, ואילו משרד הבריאות  אחראי על החלב מהרגע שהוא מגיע מהמחלבה ועד שהוא מגיע לצרכן. בנוסף, קיים תקן איכות לחלב בשם "תקן חלב גולמי פרה 55". 

בישראל כל מיכל חלב שנאסף ומגיע למחלבה נבדק. מכל מיכל נלקחת דגימה לסדרת בדיקות שמוודאות שהחלב נמצא באיכות הגבוהה ביותר. אם החלב עובר בהצלחה את כל הבדיקות, הוא מתקבל למחלבה. אם הוא נכשל באחת הבדיקות - המשלוח נפסל.

הבדיקות אותן עובר מיכל החלב: בדיקות לאיתור חומרים אנטיביוטיים או אחרים, בדיקות לבדיקת ההגיינה בזמן תהליך הפקת החלב ובדיקות מראה, טעם וריח נוספות. פסילה של מיכל כתוצאה מהבדיקות גורם לפסילתו ולשפיכתו, והרפתן נקנס בצורה משמעותית. אין מדינה בעולם בה נבדק כל מיכל חלב בכל יום (בדנמרק, לדוגמה, החלב המגיע למחלבות נדגם ונבדק 4-3 פעמים בחודש בלבד). 

מיקומה של ישראל גבוה בעולם מבחינת תהליכי בקרת האיכות והבטיחות - החל מרמת המזון המוגש לפרות ועד למוצר הסופי המגיע לצרכן. 

לא. קיימת סכנה בצריכת חלב ומוצריו אשר לא עברו פסטור. חלב כזה עלול להכיל בתוכו חיידקים העלולים לגרום למחלות קשות ואף לתמותה (כמו ליסטריה, ברוצלה, סלמונלה). אין בסיס מדעי לטענות שצריכת חלב לא מפוסטר בריאה יותר מאשר חלב מפוסטר, מדובר במיתוס.

החוק בישראל ומשרד הבריאות קובעים כי כל החלב המועבד במחלבה חייב לעבור פסטור, לכן כל המחלבות המורשות חייבות לפסטר את החלב טרם עיבודו למוצר הסופי. לכן אין לשתות חלב ישירות מהרפת או מהדיר אלא לאחר הרתחה או פסטור. אין  לרכוש חלב ומוצריו  בשווקים או במחלבות שאינן מוכרות ואינן מורשות. 

חשוב לזכור חלב בריא ואיכותי חייב להיות גם חלב בטוח לשימוש, דהיינו, מפוסטר.

לפי הנחיות משרד הבריאות, חובה לצרוך חלב ומוצריו רק לאחר, שעברו תהליך פסטור מבוקר. חלב בקר וצאן לא מפוסטר עלול להיות גורם סיכון להעברת מחלות כמו: ברוצלה, ליסטריה, לפטוספירוזיס, א. קולי ועוד.

תהליך הפסטור המבוקר בטכנולוגיה מאד מתקדמת הנו הכלי החשוב ביותר בישום הבטיחות הביולוגית. חוסנו של ענף החלב בארץ הוא בהמשך שמירה קפדנית על בטיחות מוצריו לאורך כל תהליך היצור .

על צבור המגדלים להיות ערים לכך, שחל איסור מוחלט לצרוך באופן עצמי חלב גולמי או "לכבד" אורחים/שכנים/מבקרים בשתיית כוס חלב מסוג זה. במרבית המקרים בעלי חיים אינם נראים חולים וגם שמירה היגיינית במהלך החליבה לא תמיד מונעת את נוכחותם. לאור הנאמר מומלץ לרכוש/לצרוך חלב ומוצריו אך ורק ממחלבות מאושרות ומבוקרות על ידי משרד הבריאות.