החלב ומוצריו זוכים למקום של כבוד בקרב אנשי המקצוע בתחום הבריאות, ולראיה, העולם המדעי, כולל ארגוני הבריאות המובילים בעולם ובהנחיות הרשמיות שלהם ממליצים על צריכת חלב ומוצריו.

לפי משרד הבריאות הישראלי: "צריכת חלב ומוצריו מהווה חלק מהמלצות לתזונה נבונה של גופי הבריאות המובילים ברחבי העולם ובכלל זה משרד הבריאות הישראלי. חלב ומוצריו מהווים מקור לחלבון באיכות גבוהה, מקור חשוב לסידן וכן למינרלים נוספים בהם זרחן ואשלגן וכן לוויטמינים A וחלק מהוויטמינים מקבוצת .B בהתאם לפירמידת המזון הישראלית, מומלץ לצרוך 2-3 מנות מוצרי חלב ליום, רצוי דלי שומן (בפעוטות החל מגיל שנתיים) וללא תוספת סוכר".

לפי האיגוד הישראלי לרפואת ילדים: "חלב פרה ומוצריו מהווים מקור עיקרי לסידן בתזונת תינוקות, ילדים ומתבגרים. ספיגת הסידן מחלב פרה ומוצריו טובה. בגילאים 12-24 חודשים מומלץ לצרוך לפחות 2 מנות חלב ו/או מוצריו ביממה. בגיל זה חלב 'מלא' עדיף על פני חלב 'רזה' (נטול/דל שומן) אלא במקרים מיוחדים. מומלץ להימנע מצריכת יתר של חלב העלולה לבוא על חשבון רכיבים חשובים אחרים בתזונת הפעוט.בגילאים 2-8 מומלץ לצרוך לפחות 2-3 מנות חלב ו/או מוצריו (יש עדיפות לחלב נטול שומן (0%) או דל שומן (1-2%). בגילאים 18-9 מומלץ לצרוך לפחות 3 מנות חלב ו/או מוצריו".

לא. ההפך הוא הנכון.  

לא רק שחלב אינו גורם לאוסטיאופרוזיס, אלא הוכח במחקרים רבים שקיימת השפעה חיובית של צריכת מוצרי חלב על בריאות העצם. מעבר למניעת אוסטיאופורוזיס בגיל המבוגר, יש לצריכה מתאימה של סידן ממוצרי חלב השפעה מיטיבה על השגת שיא מסת עצם ומניעת שברים גם בגיל הצעיר. 

חלב ומוצריו מספקים נוסף על סידן, רכיבים תזונתיים החיוניים לבנייה ולהתפתחות העצמות ולהקטנת איבוד העצם התלוי בגיל, ביניהם: אשלגן, מגנזיום וחלבון. 

המיתוס ולפיו - במדינות שבהן צורכים דיאטה דלה בסידן או במוצרי חלב (כמו במדינות אסיה ואפריקה) שיעורים נמוכים יותר של אוסטיאופורוזיס, מאשר במדינות עם צריכה גבוהה (כמו במדינות צפון אירופה), מטעה.

נכון שבמדינות מערב אירופה ובמדינות המפותחות מרבים בשתיית חלב, אך חשוב לזכור כי במדינות אלו תוחלת החיים גבוהה יותר, מערכות הבריאות מפותחות, וכל שבר מתועד ונרשם, ולכן נראה כי תופעת האוסטיאופורוזיס רחבה יותר. או במילים אחרות: במקומות שבהם חיים יותר, מזדקנים יותר; ובמקומות שבהם מזדקנים יותר, יש הרבה יותר סיכונים למחלות זיקנה ולבעיות הקשורות בעצם ובחולשתה. 

לצריכה של מוצרי חלב מגוון יתרונות בריאותיים במעגל החיים, ביניהם: השגת מסת עצם מרבית בגיל ההתבגרות, הפחתת הסיכון לאוסטיאופורוזיס, שמירה על משקל גוף תקין, מניעה וטיפול ביתר לחץ דם, מניעת התסמונת המטבולית, מניעת סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם כמו גם מניעת סוגים מסוימים של סרטן. 

רשויות וארגוני בריאות ברחבי העולם ממליצים לילדים ולמבוגרים לצרוך מוצרי חלב כחלק מתזונה בריאה. 
מאחר שחלב ומוצריו הם ספקים מובילים של רכיבי תזונה חיוניים ומספקים באופן טבעי יותר מעשרה רכיבים תזונתיים חשובים ביניהם: חלבון איכותי, סידן, מגנזיום, אבץ, ויטמין A וויטמינים מקבוצה B (כמו ויטמין 12B).

על אף העלייה בשיעורי ההשמנה, רבים אינם מצליחים להשיג את רכיבי התזונה החיוניים להם וזאת משום שמזונם עתיר קלוריות אך עני מבחינה תזונתית. לכן, חשוב לשלב מוצרי חלב בתפריט היומי בכל גיל.
סקרים בארץ ובעולם מראים כי חלב ומוצריו הם ספק מספר אחד של סידן בתזונה, וספק מוביל של חלבון, ויטמין A, ריבופלאבין, ויטמין B12 ומגנזיום. 

מגיל חצי שנה מומלץ להוסיף לתזונת התינוק מזונות משלימים, כגון בקר, הודו, עוף, דגים, ביצים, טחינה, קטניות, דייסות לתינוקות מועשרות בברזל, ירקות, פירות, מוצרי חלב (יוגורט, לבן) וגבינות וכן חלב בכמות קטנה כחלק ממאכלים מורכבים (פשטידות, לביבות, מרקים, רטבים). מגיל שנה ואילך מותר להוסיף גם חלב ניגר (חלב פרה או מבעל חיים אחר).

על אף העלייה בשיעורי ההשמנה, ילדים רבים לא מצליחים להשיג את רכיבי התזונה החיוניים להם וזאת משום שמזונם עתיר קלוריות אך עני מבחינה תזונתית. מוצרי חלב הם נכס תזונתי שבכוחו לספק רכיבים תזונתיים חשובים מחד וכמות קלוריות נמוכה (במוצרים דלי שומן וללא תוספת סוכר)מאידך. מוצרי חלב נחשבים מזון המעשיר את תזונת ילדינו. 

צריכת חלב ומוצריו משפרת את האיכות הכוללת של התזונה היומית ומסייעת בהשגת כמות רצויה של רכיבי תזונה חיוניים, מעבר לסידן. 
החלב מספק באופן טבעי יותר מעשרה רכיבים תזונתיים, ביניהם: חלבון, ויטמין B12, סידן, מגנזיום, אבץ וויטמין A. לדוגמה, כוס חלב מספקת את כל הכמות המומלצת ליום של ויטמין B12 לגילאי 8-1 שנים ומחצית מהכמות המומלצת לגילאי 18-9 שנים.

תזונה צמחונית עשויה להיות בריאה ולספק את הצרכים התזונתיים של תינוקות וילדים, אבל אין זה מובן מאליו. כדי שהתזונה תהיה בריאה יש לתכנן את התפריט היטב ולוודא שהוא מכיל כמויות מתאימות של אבץ, סידן וויטמין B12, המצויים במוצרי חלב, וכן ברזל, ויטמין D וחומצות שומן מסוג אומגה-3. במקרה של ויטמין B12 גוף האדם יודע להשתמש רק בויטמין B12 שמקורו מן החי: חלב ומוצריו, בשר, עוף, דגים וביצים.  

צריכת  כוס חלב (240 מ"ל) מספקת 59%-44% מהקצובה היומית הנדרשת לוויטמין B12 לגילאי 18-9 שנים ויותר מ-80% לילדים מהקצובה היומית מתחת לגיל 9. ויטמין B12 הוא רכיב תזונה חשוב לתפקוד מערכת העצבים וליצירת תאי דם אדומים. לכן, חשוב לכלול בתפריט שפע של מאכלים מזינים, כולל חלב, גבינה ויוגורט, המספקים רכיבי תזונה חיוניים דוגמת ויטמין זה.

מוצרי חלב נחשבים מזונות עם צפיפות תזונתית גבוהה בזכות יותר מעשרה רכיבים תזונתיים שהם מספקים באופן טבעי, ביניהם: חלבון איכותי (החלבון הוא אחד מאבות המזון - רכיב חיוני בתפריט בריא ומאוזן, בעל תפקיד מפתח בבריאות האדם וחיוני לגדילה והתפתחות תקינה); סידן (מינרל שאחד התפקידים החשובים והידועים ביותר שלו הוא בניית העצם בתקופת הגדילה ושמירה עליה בהמשך החיים); מגנזיום (השפעה רבה בבניית העצם); אבץ (מינרל חיוני למערכת החיסונית); ויטמין A (ויטמין חיוני לראיית לילה, להתמיינות תאים, לגדילה ולהתפתחות, בעל תרומה לתפקוד מערכת החיסון ונחשב נוגד חימצון רב עוצמה); וויטמין B12 (מרכיב תזונה חשוב לתפקוד מערכת העצבים וליצירת תאי דם אדומים).

לא. שחרור סידן מהעצמות לדם נועד לסתור חומציות, אולם בו בזמן הסידן ממוצרי החלב נספג ממערכת העיכול לדם, ומהדם לעצמות, ומנטרל את הפרשת הסידן. 

כשבוחנים את מכלול התהליכים בגוף, התיאוריה הזאת אינה נכונה. אחד המנגנונים של הגוף להתמודד עם חומצה הוא שחרור סידן מהעצמות לזרם הדם. לאחר שחרור הסידן הוא מופרש בשתן. מכאן, יש הטוענים כי חלב גורם לפגיעה בעצמות שכן הסידן משתחרר מהם.
אולם יחד עם כמות הסידן המופרשת במטרה להתמודד עם החומציות, כמות הסידן מאותו מזון שנאכל נספגת במעי ונקלטת בעצמות, ובכך לא משנה את מאזן הסידן בגוף ושומרת על העצמות. 

על סמך מטא אנליזות (מחקרים שנמצאים בראש פירמידת ההוכחה המדעית) מתברר שעל אף הקשר בין עליית החומציות בדם להפרשת הסידן השתן, לא נמצאו הוכחות לשינוי מאזן הסידן בגוף ולמטבוליזם של העצם. 
על פי תוצאות המחקרים, הפרשת סידן בשתן אינה מדד ישיר לאוסטיאופורוזיס, או למאזן הסידן בגוף, מאחר שעל כמות הסידן המופרשת בשתן משפיעים שינויים בספיגת הסידן, ללא קשר לכמות הסידן בעצמות.

מוצרי חלב הם דוגמה למקור מצוין לסידן שמשלב תכולת סידן גבוהה יחד עם ספיגה מובטחת. זאת, למרות הדעות הרווחות על כך שספיגת הסידן ממוצרי חלב אינה מיטבית ושצריכת מוצרי חלב מגבירה את איבוד הסידן מהגוף. דעות אלה שגויות וקיימות הוכחות מדעיות נחרצות שמפריכות אותן ומוכיחות את הקשר החיובי בין צריכת סידן שמקורו במוצרי חלב ובין בריאות העצם. 

חלב ומוצריו מספקים קרוב ל-70% מצריכת הסידן בתזונה המערבית. יתר הסידן מגיע בעיקר מירקות עליים, פירות יבשים, טחינה ומוצרי סויה, ואחוזים בודדים מגיעים ממי השתייה, כולל מי ברז ומים מינרלים. כשמשווים בין מזונות שידועים כמקור לסידן חשוב לבדוק לא רק את כמות הסידן שהם מכילים אלא גם לשקלל את מידת הזמינות הביולוגית שלו לגוף (כמות הסידן שהגוף יקבל בסופו של דבר). 
בהתחשב בשני הגורמים (תכולת סידן ואחוז ספיגה בגוף) בדקנו כמה צריך לאכול ממקורות מזון שונים, כדי לקבל את כמות הסידן שיש בכוס חלב. 
*הערכים מבוססים על שקלול של תכולת הסידן במזון ואחוז הספיגה שלו.

הימנעות מחלב ומוצריו עלולה לפגוע בבריאות העצם. מחקר ישראלי פורץ דרך (2014) שנערך בבית החולים אסף הרופא, בראשות פרופ' יצחק כץ, מראה כי הימנעות מחלב ומוצריו לאורך זמן אכן עלולה לפגוע בבריאות העצם. המחקר מצא כי ילדים שאינם צורכים מוצרי חלב תקופות ארוכות, בשל אלרגיה לחלב, סובלים מצריכת סידן נמוכה, מצפיפות עצם נמוכה בבגרות, משיא מסת עצם נמוך יותר ומסיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס, יחסית לצרכני חלב.

נתון חשוב זה מעורר מחשבה, מאחר שמדובר באוכלוסייה המודעת לבעיה של מחסור בסידן, וחלקה הגדול, למרות המודעות וההדרכה, סיים את גיל צבירת העצם בחיסרון, לעומת צורכי חלב. מטריד לחשוב מה קורה לכל אותם ילדים שנמנעים מחלב, מסיבות אחרות, ולא מקבלים די מזונות חלופיים או תוספים

כן. מחקרים רבים מוכיחים את הקשר בין צריכת סידן ומוצרי חלב ובין בריאות העצם. מעבר לאפשרות למניעת אוסטיאופורוזיס בגיל המבוגר, יש לצריכה מתאימה של סידן ממוצרי חלב השפעה מיטיבה גם בגיל הצעיר על השגת שיא מסת עצם ומניעת שברי מאמץ.
חלב ומוצריו מספקים, נוסף על סידן, רכיבים תזונתיים החיוניים לבנייה ולהתפתחות העצמות ולהקטנת איבוד העצם התלוי בגיל, ביניהם: אשלגן, מגנזיום וחלבון. 
תוצאות המחקרים תורגמו להנחיות התזונתיות של ארגוני הבריאות ברחבי העולם הממליצות לצרוך תזונה עשירה בסידן ובמוצרי חלב, על מנת להפחית את הסיכון למסת עצם נמוכה במשך החיים.